סיור לימודי לקהילות בדואיות בנגב
תאריך הסיור: 24-25 באפריל 2025
מטרת הסיור:
בסיור השתתף כל הצוות של סינדיאנה שעובד בכפר כנא, כולל הייצור, מרכז המבקרים והאדמיניסטרציה. הסיור נועד ללמידה הדדית וגיבוש צוות, מתוך מטרה להכיר ולהעמיק את ההבנה בנוגע לאתגרים וההצלחות של קהילות בדואיות בנגב, ולהתחבר לניסיון שלהן בפיתוח מיזמים קהילתיים, העצמת נשים ותחזוקת אורח חיים מקיים.
מסלול הסיור:
- ביקור בעמותת סידרה בלקייה, הדרכה וארוחת צהריים.
- לינה ב"חאן אלסירה" בכפר הלא מוכר אלסירה, כולל סיור בכפרים באזור.
- ביקור וסדנת יצירה בסטודיו לאמנות רחא ופגישה עם קואופרטיב האמניות ברהט.
רקע:
הרעיון מאחורי הסיור היה למידה הדדית – לא רק לקבל השראה מהארגונים שאותם ביקרנו, אלא גם לשתף אותם בניסיון שלנו. נוסף לכך, הסיור אפשר להכיר את האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים ולהבין את תנאי החיים המאתגרים שלהם בהיעדר תשתיות חשמל, מים ושירותים עירוניים. הצוות של סינדיאנה למד כיצד הקהילות מתמודדות עם אתגרים אלו ומפתחות פתרונות עצמאיים ויצירתיים.
מהלך הסיור:
יום חמישי, 24 באפריל 2025
תחנה ראשונה: מרכז עמותת סידרה בלקייה
בקרנו במרכז של העמותה בכפר לקייה. המרכז ממוקם במבנה שכור שהוקם על ידי העמותה בחצר בית פרטי ומשמש את כל הפעילויות של העמותה.
קיבלנו הסבר מנור אלסאנע על העמותה – מיזמים להעצמת נשים, שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים, וסיפורן האישי של הנשים החברות בה.
שמענו את סיפורה האישי של אחת הנשים, שהעמותה הצילה את חייה כאשה גרושה שמגדלת את ילדיה בעצמה. היא התחילה לעבוד בעמותה כטבחית והיום היא אחראית על תפירת האריגים שמייצרות חברות העמותה. כמו כן שמענו הסבר מרתק מנעמה שאחראית על הכנת הצמר לאריגה, על ההיסטוריה של המייזם, על תהליך הצביעה, ועל שיתוף הפעולה עם רועי הכבשים.
כל החברות בעמותה הן נשים ורובן עקרות בית מהכפרים הלא מוכרים. העובדה שזאת עמותה של נשים מאפשרת להשתתף ולשתף פעולה עם העמותה, למרות הצל של החברה המסורתית ממנה הן באות שבחלקה עדיין מאמינה שאישה מקומה בבית. הכרנו נשים מיוחדות שעובדות מאוד קשה ליצירת שינוי חברתי וכלכלי.
סידרה החלה כמייזם כלכלי של נשים לייצור שטיחים ומוצרים נוספים מצמר כבשים. קיבלנו הדגמה על תהליך הייצור של הצמר משלב הגז ועד הצביעה והאריגה.
לפני מספר שנים היא הרחיבה את פעילותה לתחום החקלאות. חברות הקופרטיב קיבלו הדרכה וסיוע בהקמת חממות לגידול זעתר. דרך הקשרים עם נשים בקהילת הכפרים הלא מוכרים הן הצליחו להגיע להישגים מרשימים בתחום ולחזק את ההשפעה שלהן על הנשים.
מוצרי העמותה נמכרים בחנות הממוקמת במרכז העמותה בלקייה. במקום גם מתקיימת פעילות העצמה לנשים, אירוח קבוצות, צביעת הצמר והניהול האדמיניסטרטיבי של העמותה. אין להם סיוע מהמועצה שלא רואה בעין יפה פעילות של נשים מחוץ לבית.
בזמן המלחמה הם הקימו רשת של חדרי חירום ב-11 נקודות ישוב ברחבי הנגב ומנהלות את האספקה והחלוקה השוטפת. בנוסף הן מקיימות הדרכות לנשים בכפרים הלא מוכרים בנושאים בריאותיים ותזונתיים ואף פרסמו חוברת הדרכה לבריאות האשה בשיתוף עם משרד הבריאות.
למדנו שחלק גדול מהכנסת העמותה הגיע מהפעילות של מרכז המבקרים וביקורי קבוצות תיירים מקומיים ומחול. בתקופת המלחמה העמותה ניזוקה קשות כלכלית בגלל עצירת התיירות והירידה במכירות, וזאת בזמן שהיו צריכות להתנהל במצב חירום, ומתן תמיכה לאנשים שנפגעו מהמלחמה.
כדאי לציין שסידרה פנו לסינדיאנת הגליל לפני מספר שבועות, באמצעות מרכז סולידריות בתל אביב, כדי להתייעץ בנושא הכלכלי וללמוד מסינדיאנה איך להחזיק מעמד בתקופה כל כך מאתגרת. על רקע זה חודש הקשר עם העמותה ונקבע שנקיים ביקורים הדדיים.
תחנה שנייה: חאן של משפחת אל-עמור בכפר הלא מוכר אלסירה
חליל אלעמור, תושב המקום ומייסד החאן, חיי במקום עם משפחתו המורחבת. משפחת אל-עמור גרה באדמות
שלהם, אבל בעלותם אינה מוכרת על ידי המדינה. רשמית הכפר לא מוכר אך תושביו הם אזרחים רגילים בעלי תעודת זהות ישראלית.חליל סיפר על אורח החיים המקיים של הקהילה, ועל המאבק להישרדות ולהכרה בכפר.
המון שנים הם גרו בלי מים וחשמל ובלי תשתיות, עד שהתחילו להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת ליצור חשמל סולרי, והתחברו לצינור מים מכפר אחר שנמצא במרחק 10 ק"מ. המשפחה חייה בצניעות ובחסכנות, מפרידים אשפה, ממחזרים כל מה שניתן, שותלים עצים, בונים בעצמם, ומחכים ליום שיזכו להכרה.
הילדים הולכים לבית ספר בכסייפה. חליל סיפר שהוא בעצמו בתור ילד צעד הרבה ק"מ ברגל כדי להגיע לבית הספר. היום הוא מורה פנסיוניר, בעל הכשרה של עורך דין וגם מורה דרך. חשוב לו להביא את הקול של משפחתו ושל הכפרים הלא מוכרים לציבור הישראלי. כיצד נראים החים בצל האיום המתמיד של הריסה ועקירה. לשם כך, וגם למען הפרנסה, הוא הקים את החאן ודרכו הוא נפגש ומדבר עם קבוצות ובודדים מהארץ ומחול.
יצא לנו להכיר משפחה מיוחדת שכולם עובדים יחד יד ביד, הבעל האישה הילדים והנכדים. הם יצרו לעצמם חלון לעולם למרות כל האתגרים הסביבתיים והמדיניים.
למחרת בבוקר יצאנו לסיור בישובים הסמוכים בהדרכת חליל אל-עמור ובליווי נכדתו פאטמה. בקרנו בכפר המוכר דריג'את ובכסייפה. זה אפשר לנו לראות את ההבדל בין ישוב מוכר ולא מוכר. קיבלנו הסבר על תוכניות הממשלה ליישוב מחדש של הבדואים ועל ההתנחלויות שמוקמות על הריסות הישובים המפונים. בסיור עברנו בסמוך לבסיס נבטים שכדי להקימו (בעקבות פינוי סיני) פונו 10,000 תושבי בדואים שהתגוררו בשטח עליו הוקם. התושבים הועברו לעיר הסמוכה כסייפה, ביניהם גם רבים ממשפחת אל-עמור.
בזמן שהותנו באלסירה ביקרנו במחסן חירום שהוקם בסירה ומנוהל בהתנדבות על ידי אחלאם, תושבת הכפר, חברת העמותה. המחסן מספק מזון ומוצרים חיוניים למשפחות נזקקות מכפרים לא מוכרים בסביבה. אחלאם, אמא לחמישה ילדים, שיתפה אותנו בסיפור חייה וסיפרה על ההעצמה שעברה בעקבות הצטרפותה לעמותת סידרה דרך המייזם החקלאי של חממות זעתר. התרגשנו מאוד מהדרך בה היא "גויסה" על ידי נור אלסאנע לנהל את חדר החירום בכפרה למרות ההתנגדות של בעלה, שלא ראה בעיין יפה את העובדה שהיא נהיית עצמאית.
יום שישי, 25 באפריל 2025
תחנה רביעית: מרכז רחא לאמנות ברהט
נפגשנו עם חמש מחברות סטודיו לאמנות רחא: האלה, נסרה, ספאא, פאטמה, עולא. הן חלק מקופרטיב שהוקם על ידי בוגרות לימודי אומנות במכללת ספיר ופעיל ברהט ובישובי בדואים אחרים.
בפגישה השתתף גם דניאל אלטר, יועץ אסטרטגי לתרבות ואומנות לעיריית רהט. אלטר, שמגיע מתחום הניהול האמנתי, עבר להתגורר ברהט לפני מספר שנים והוא מוביל היום מהלך של הפיכת רהט למרכז תרבותי כולל פסטיבל קולנוע, והחדרת לימודי האמנות למערכת החינוך בעיר. 5 האמניות הציגו את עצמן, כל אחת עם סיפור שונה אך עם הרבה התמדה ואומץ. הן הצליחו ליצור מקום שנותן מענה לעבודתן כאמניות למרות ההסתייגויות של הסביבה. בעזרת המתנ"ס המקומי הן הפכו את המקלט השכונתי לסטודיו וסדנאות יצירה. מקיימות עשרות חוגים לילדים ומבוגרים, ונותנות תמיכה לנשים צעירות שרוצות להכנס לעולם האומנות. הן מציגות את העבודות שלהן בכל הארץ, והיום הן חולמות על הגלריה לאומנות שתוקם בקרוב ברהט, במימון של משרד התרבות.
בתום המפגש התקיימה סדנת יצירה לצוות סינדיאנה – צביעת כלי חרס.
סיכום ותובנות:
הסיור העניק לנו הזדמנות להיחשף לפעילות מעוררת השראה של קהילות בדואיות בנגב, ללמוד על יוזמות קהילתיות, על כוחן של נשים ליזום וליצור שינוי, ועל החשיבות שבחיבור בין קהילות שונות לשיתוף ידע וערכים.
- מתוכננת פעילות המשך – ביקור גומלין של עמותת סידרה בסינדיאנת הגליל
- קואופרטיב האמניות מרהט – סוכם על השתתפות בתערוכת לחם ושושנים
- משפחת אל עמור מסירה – יגיעו לביקור מתואם במרכז המבקרים בכפר כנא.