הפרויקט ההידרופוני של סינדיאנת הגליל וארגון העובדים מען פורש כנפיים
בפרוייקט משותף, הכשירו סינדיאנת הגליל וארגון העובדים מען בראשית 2019 קבוצת נשים מבאקה אל-גרביה, לגדל צמחים בשיטה הידרופונית. גידול ירקות ביתי ואקולוגי תורם לפרנסת הבית, תורם לסביבה נקיה ובריאה, וגם יכול להוות אמצעי העצמה לנשים וחיזוק מעמדן החברתי. הוא מתאים לעקרות בית וגם לנשים שיוצאות לעבוד. מתוך עשר נשים שנרשמו לקורס בהדרכת סיהראב מסארווה, מומחית להידרופוניקה ופעילה סביבתית, סיימו בהצלחה שש נשים, שהתמידו ולמדו את הנושא. באוקטובר הן קבלו לביתן מערכות הידרופוניות. כל מערכת כזאת מורכבת מארבעה צינורות, משאבה ומד חומציות. בנובמבר הן התחילו לאכול מפרי עמלן, חסה, נענע, פטרוזיליה, בזיליקום, רוקט, פלפלים, כוסברה וסלרי. הן משתפות אותנו בתהליך שעברו מצרכניות למייצרות מזון, וכיצד החלו להתמודד עם הנושא של זיהום כדור הארץ והמעבר לכלכלה ירוקה. הצלחתה של הקבוצה הראשונה של הנשים מעוררת התעניינות רבה. נשים רבות ביקרו אותן והביעו רצון לעבור הכשרה ולהצטרף לתוכנית. ואכן, בינואר נפתח קורס חדש שיכשיר 15 נשים נוספות ביסודות החקלאות ההידרופונית. ככל שהפרויקט יתקדם, תפתח אפשרות להקים קואופרטיב של מגדלות בשיטה הידרופונית, שיוכל למכור מזון אורגני, טעים ובריא למסעדות, חנויות, חברות קייטרינג ועוד.
מופידה אבו מוך: אני ממש נהנית לגדל עלים ירוקים וצמחי תבלין בלי שום ריסוס וחומרים כימיים. מה עושים נגד חרקים טפיליים? מספיק לרסס מים עם קצת חומץ וסבון. זה הרבה יותר בריא מכל סוגי הריסוס. בכלל, צמחים עוזרים לסביבה ולבריאות שלנו, ובנוסף הפרויקט חוסך במים, לא דורש הרבה מקום, ואינו צורך הרבה זמן או מאמץ פיזי. רוב הצמחים ששתלתי הצליחו לי, חוץ מהבזיליקום. בסוף אדע לגדל גם אותו. צריך לעבור את החורף בשלום, להגן על הצמחים מגשם חזק עם כיסוי פלסטיק או רשת. המון נשים שואלות אותי איך ואצל מי אפשר ללמוד את זה, כמה עולה להתקין מערכת, וכמה זמן לוקח לצמחים לגדול. אני מגדלת עכשיו 60 צמחים, ואחרי שארכוש קצת יותר ניסיון, אכפיל את המערכת ואת כמות הגידולים. אני מוכנה לעשות הדרכות בבתי הספר בסביבה, וללמד את התלמידים איך לגדל במערכות הידרופוניות על קירות או גגות, ולעזור להם להרים פרויקט דומה. אני מקווה שהפרויקט יתפתח, ומחפשת קונים פוטנציאלים לתוצרת של הקבוצה שלנו. אולי כל אחת מאתנו תתמחה בגידול ירקות מסוימים, ואז נוכל לגדל כמויות רציניות של גידולים מגוונים.
מרווה גנאים: כשהתחלנו ללמוד הידרופוניקה עדיין לא ממש התלהבתי מהפרויקט, כי לא היה לי מושג על מה מדובר. התחלתי לקרוא מאמרים בנושא כדי להבין יותר ונפתחו לי העיניים. מהרגע שהרכבתי את המערכת התחלתי להתמודד עם נושא הסביבה ומצב כדור הארץ. הפסקתי להשתמש בכלים חד פעמיים, אני עושה שימוש חוזר בשקיות ניילון, ואפילו מביאה את הכוס הפרטית שלי לבית הקפה, ומשלמת פחות. הפסקתי להשתמש בבקבוקי פלסטיק שכידוע מזהמים את הסביבה, ואני מלמדת את הילדים לא לזרוק לכלוך, כי צריך לעזור לסביבה במקום לזהם אותה. הילדים התלהבו ישר מההתחלה, כי שמו לב שהחסה והנענע שאני קונה בשוק מתקלקלות בקלות, והן הרבה יותר טעימות כשהן גדלות במים ללא זיבול וריסוס. את הצנרת ההידרופונית שלי התקנתי על הגג על מסגרת ברזל ניידת, ואח"כ הזזתי אותה למקום מוצל יותר, כי החסות סבלו מעודף שמש. בינתיים רק המשפחה אוכלת את מה שאני מגדלת, כי זאת תקופת ניסיון. לא מזמן הצעתי לירקן שלי שיקנה ממני את מה שאני מגדלת, וימכור לי בתמורה פירות, וזה דווקא מצא חן בעיניו. אני רוצה לנסות לגדל תות שדה הידרופוני בלי ריסוס והורמונים, כי אני מאמינה שזה יצא הרבה יותר טעים ובריא. יתכן שאצליח גם לגדל פרחים, שיש להם הרבה ביקוש.
אנשראח פארס נדאף: אני עובדת 41 שנה בעבודות יד, תפירה ורקמה, ומעולם לא עבדתי בחקלאות. רציתי לגוון, ולעשות משהו אחרי העבודה, גם אם בפעם הראשונה זה לא יצליח, זה יצליח בפעם השניה, אין אפס. אני מגדלת סלרי, נענע וחסה, כולם הצליחו, ואני רוצה להוסיף פטרוזיליה, ומקדישה לזה כרגע לא יותר משעה ביום. פתאום התחלתי ליהנות מלשבת לשתות את הקפה על הגג, לרענן את העיניים, ולעקוב אחר ההתפתחות של הצמחים. עכשיו, כשאני עומדת בבית ומדברת אתך בטלפון, אני נהנית מהריח של הנענע שמגיע עד לכאן. לקראת הגשמים אצטרך להגן על הצמחים, ולארגן להם כיסוי. המשפחה שלי בהתחלה לא ידעה איך להתייחס לזה, אבל עכשיו כולם מתלהבים, והרבה אנשים באים לבקר אותי ולראות איך זה עובד. אני מצפה שכאשר אגדיל את המערכת ההידרופונית, אוכל להתחיל למכור את הגידולים, וכך תהיה לי הכנסה נוספת.
הודא ביאדסה: בהתחלה לא הייתי בטוחה שאני רוצה לקנות מערכת הידרופונית ולהיכנס לזה. חשבתי שבגלל שאני גרה בקומה שניה זה לא מתאים. אבל בעלי עודד אותי, המארגנות רכשו את אמוני, ובסוף התקנתי את המערכת על הגג של קרובת משפחתי אבתסאם, שגם משתתפת בפרויקט. ברגע שהתחלתי – התאהבתי, ואני לא מוותרת על זה בשום פנים. שתלתי חסה, נענע, כוסברה רוקט, וסלרי. הם נראים יותר יפים ובהירים ממה שאני קונה, אין בהם חומרי ריסוס, ויש להם טעם גן עדן. אני עובדת חצי משרה בבית אבות, וכאשר אני חוזרת הביתה אני בודקת את חומציות המים, האם הם לא התאדו, ואם המשאבה מזרימה את המים בצנרת באופן תקין. זה לא קשה, ואחרי הדרכה, כל אחת יכולה לעשות את זה. אני לא מפסיקה לדבר עם כולם על הנושא, מפרסמת צילומים בפייסבוק, והמון אנשים רוצים לבוא לראות. אחרי שיסתיים הסיבוב הראשון, אני רוצה לנסות לגדל גמבה, מלפפונים וזעתר, וללמוד איזה גידולים צריכים סוגים שונים של דשן. האחיות שלי רואות את ההבדל בין מה שגדל באדמה ומה שגדל במים, וגם הן מתלהבות ורוצות לגדל בבית. חוץ מזה, היום אני יותר מודעת לחשיבות של הגנה על הסביבה מפני זיהום ולכלוך, ומוכנה אפילו לצאת להפגין בשביל זה.
כתבה: מיכל שוורץ
פורסם באתר מען, 10.11.2019