הידרופוניקה – נשים מקדמות כלכלה ירוקה

מצרכניות ליצרניות: נשים מקדמות כלכלה ירוקה

בשנתיים האחרונות, לאחר ש'מען ארגון עובדים' ו'סינדיאנת הגליל' אימצו את נושא ההגנה על הסביבה לאני מאמין שלהן, פעלו יחדיו העמותות על מנת להכשיר קבוצת נשים ערביות מאזור כפר כנא והמשולש בפיתוח חקלאות הידרופונית וגידול ירקות על בסיס מים וללא אדמה. גידול ירקות ביתי ואקולוגי תורם לפרנסת הבית, לסביבה נקיה ובריאה וגם יכול להוות אמצעי העצמה לנשים וחיזוק מעמדן החברתי.

המסע החל כשהמשרדים של מען בבאקה אל-גרביה ומרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל הקימו מערכות הידרופוניות על קירותיהם וקיימו אירוע משותף ביום האשה הבינלאומי 2019 סביב הסיסמא – "נשים מובילות כלכלה ירוקה". לצד זה, לקחנו חלק בצעדת האקלים שנערכה במרץ 2019 בתל אביב בהשתתפות כמאה נשים ערביות מהמשולש וממזרח ירושלים ובשיתוף פעולה עם ארגוני סביבה שונים התומכים בכלכלה ירוקה.

הפרוייקט שהחל בראשית 2019 עם קבוצה של כ-10 נשים שעברו קורס בהדרכת סיהראב מסארווה, מומחית להידרופוניקה ופעילה סביבתית, עומד כיום על 30 נשים שהתקינו בביתן מערכות הידרופוניות והן מגדלות ירקות ועשבי תבלין שונים.


תוך מספר חודשים מסיום הקורס הן התחילו ליהנות מפרי עמלן – חסה, נענע, פטרוזיליה, בזיליקום, רוקט, פלפלים, כוסברה, סלרי ועוד. הן משתפות אחת את השניה במידע ומתייעצות באמצעות קבוצת ווטסאפ משותפת בבעיות שאיתן הן מתמודדות, כמו גם בתהליך שעברו מצרכניות למייצרות מזון וכיצד החלו להתמודד עם הנושא של זיהום כדור הארץ והמעבר לכלכלה ירוקה.

 

הצלחתה של הקבוצה הראשונה של הנשים מאזור באקה עוררה התעניינות רבה. נשים רבות ביקרו אותן והביעו רצון לעבור הכשרה ולהצטרף לתוכנית. ואכן, בינואר 2020 נפתח קורס חדש שהכשיר 15 נשים נוספות ביסודות החקלאות ההידרופונית. ככל שהפרויקט יתקדם, תפתח אפשרות להקים קואופרטיב של מגדלות בשיטה הידרופונית, דבר שישפר את יכולתן למכור מזון אורגני, טעים ובריא למסעדות, חנויות, חברות קייטרינג ועוד.

בראשית שנת 2021 התקיימו קורסים נוספים באזור המשולש ובמרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל בכפר כנא. הקורס האחרון הסתיים בחודש יוני ולאחרונה הותקנו עוד כעשרים מערכות הידרופוניות חדשות בביתן באזור כנא והמשולש. אלה מצטרפות למערכות הידרופוניות שהותקנו במרכז המבקרים בסוף שנת 2020 המאירות את פני המבקרים בירוק בוהק ומעשירות את הפעילות בסדנאות הידרופוניקה שונות.

עוד על החוויה של הפיכתן של הנשים מצרכניות למייצרות מזון וכיצד התחילו להתמודד עם הנושא של זיהום כדור הארץ תוכלו לקרוא בראיונות עם מופידה, מרווה, אנשראח והודא, שהיו בין הראשונות שעברו את ההכשרה באזור באקה אל גרביה.

מופידה אבו מוך: אני ממש נהנית לגדל עלים ירוקים וצמחי תבלין בלי שום ריסוס וחומרים כימיים. מה עושים נגד חרקים טפיליים? מספיק לרסס מים עם קצת חומץ וסבון. זה הרבה יותר בריא מכל סוגי הריסוס. בכלל, צמחים עוזרים לסביבה ולבריאות שלנו, ובנוסף הפרויקט חוסך במים, לא דורש הרבה מקום, ואינו צורך הרבה זמן או מאמץ פיזי. רוב הצמחים ששתלתי הצליחו לי, חוץ מהבזיליקום. בסוף אדע לגדל גם אותו. צריך לעבור את החורף בשלום, להגן על הצמחים מגשם חזק עם כיסוי פלסטיק או רשת. המון נשים שואלות אותי איך ואצל מי אפשר ללמוד את זה, כמה עולה להתקין מערכת, וכמה זמן לוקח לצמחים לגדול. אני מגדלת עכשיו 60 צמחים, ואחרי שארכוש קצת יותר ניסיון, אכפיל את המערכת ואת כמות הגידולים. אני מוכנה לעשות הדרכות בבתי הספר בסביבה, וללמד את התלמידים איך לגדל במערכות הידרופוניות על קירות או גגות, ולעזור להם להרים פרויקט דומה. אני מקווה שהפרויקט יתפתח, ומחפשת קונים פוטנציאלים לתוצרת של הקבוצה שלנו. אולי כל אחת מאתנו תתמחה בגידול ירקות מסוימים, ואז נוכל לגדל כמויות רציניות של גידולים מגוונים.

מרווה גנאים: כשהתחלנו ללמוד הידרופוניקה עדיין לא ממש התלהבתי מהפרויקט, כי לא היה לי מושג על מה מדובר. התחלתי לקרוא מאמרים בנושא כדי להבין יותר ונפתחו לי העיניים. מהרגע שהרכבתי את המערכת התחלתי להתמודד עם נושא הסביבה ומצב כדור הארץ. הפסקתי להשתמש בכלים חד פעמיים, אני עושה שימוש חוזר בשקיות ניילון, ואפילו מביאה את הכוס הפרטית שלי לבית הקפה, ומשלמת פחות. הפסקתי להשתמש בבקבוקי פלסטיק שכידוע מזהמים את הסביבה, ואני מלמדת את הילדים לא לזרוק לכלוך, כי צריך לעזור לסביבה במקום לזהם אותה. הילדים התלהבו ישר מההתחלה, כי שמו לב שהחסה והנענע שאני קונה בשוק מתקלקלות בקלות, והן הרבה יותר טעימות כשהן גדלות במים ללא זיבול וריסוס. את הצנרת ההידרופונית שלי התקנתי על הגג על מסגרת ברזל ניידת, ואח"כ הזזתי אותה למקום מוצל יותר, כי החסות סבלו מעודף שמש. בינתיים רק המשפחה אוכלת את מה שאני מגדלת, כי זאת תקופת ניסיון. לא מזמן הצעתי לירקן שלי שיקנה ממני את מה שאני מגדלת, וימכור לי בתמורה פירות, וזה דווקא מצא חן בעיניו. אני רוצה לנסות לגדל תות שדה הידרופוני בלי ריסוס והורמונים, כי אני מאמינה שזה יצא הרבה יותר טעים ובריא. יתכן שאצליח גם לגדל פרחים, שיש להם הרבה ביקוש.

אנשראח פארס נדאף: אני עובדת 41 שנה בעבודות יד, תפירה ורקמה, ומעולם לא עבדתי בחקלאות. רציתי לגוון, ולעשות משהו אחרי העבודה, גם אם בפעם הראשונה זה לא יצליח, זה יצליח בפעם השניה, אין אפס. אני מגדלת סלרי, נענע וחסה, כולם הצליחו, ואני רוצה להוסיף פטרוזיליה, ומקדישה לזה כרגע לא יותר משעה ביום. פתאום התחלתי ליהנות מלשבת לשתות את הקפה על הגג, לרענן את העיניים, ולעקוב אחר ההתפתחות של הצמחים. עכשיו, כשאני עומדת בבית ומדברת אתך בטלפון, אני נהנית מהריח של הנענע שמגיע עד לכאן. לקראת הגשמים אצטרך להגן על הצמחים, ולארגן להם כיסוי. המשפחה שלי בהתחלה לא ידעה איך להתייחס לזה, אבל עכשיו כולם מתלהבים, והרבה אנשים באים לבקר אותי ולראות איך זה עובד. אני מצפה שכאשר אגדיל את המערכת ההידרופונית, אוכל להתחיל למכור את הגידולים, וכך תהיה לי הכנסה נוספת.

הודא ביאדסה: בהתחלה לא הייתי בטוחה שאני רוצה לקנות מערכת הידרופונית ולהיכנס לזה. חשבתי שבגלל שאני גרה בקומה שניה זה לא מתאים. אבל בעלי עודד אותי, המארגנות רכשו את אמוני, ובסוף התקנתי את המערכת על הגג של קרובת משפחתי אבתסאם, שגם משתתפת בפרויקט. ברגע שהתחלתי – התאהבתי, ואני לא מוותרת על זה בשום פנים. שתלתי חסה, נענע, כוסברה רוקט, וסלרי. הם נראים יותר יפים ובהירים ממה שאני קונה, אין בהם חומרי ריסוס, ויש להם טעם גן עדן. אני עובדת חצי משרה בבית אבות, וכאשר אני חוזרת הביתה אני בודקת את חומציות המים, האם הם לא התאדו, ואם המשאבה מזרימה את המים בצנרת באופן תקין. זה לא קשה, ואחרי הדרכה, כל אחת יכולה לעשות את זה. אני לא מפסיקה לדבר עם כולם על הנושא, מפרסמת צילומים בפייסבוק, והמון אנשים רוצים לבוא לראות. אחרי שיסתיים הסיבוב הראשון, אני רוצה לנסות לגדל גמבה, מלפפונים וזעתר, וללמוד איזה גידולים צריכים סוגים שונים של דשן. האחיות שלי רואות את ההבדל בין מה שגדל באדמה ומה שגדל במים, וגם הן מתלהבות ורוצות לגדל בבית. חוץ מזה, היום אני יותר מודעת לחשיבות של הגנה על הסביבה מפני זיהום ולכלוך, ומוכנה אפילו לצאת להפגין בשביל זה.