רק מעשר מהדבש
"מרגש עד שכרון! זה התיאור היחיד שעלה בדעתי כששלפתי מהכוורת את מסגרת העץ עם החלה הראשונה הנוטפת דבש" מספרת מישל, שהפיקה החודש בפעם הראשונה, דבש מהכוורת שלה. מישל חברה בקבוצת דבוראיות מאזור המשולש (ואדי עארה), המורכבת מ-17 נשים ערביות ויהודיות. הקבוצה הוקמה על ידי סינדיאנת הגליל וארגון העובדים מען בחודש מאי 2024, כחלק מרשת רחבה של קבוצות נשים הנושאת את השם האקטואלי "דבורים לשלום" Bees for Peace, שהוקמה ומנוהלת על ידי יוסי אוד, מורה, מחנך ומייסד חוות חופש לדבורים.
בשיטת הגידול הביודינמית, מסביר יוסי אוד, איסוף הדבש נעשה מתוך כבוד והתחשבות בצרכי הדבורים. כשיש שפע של דבש, הוא אומר, אנחנו לוקחים רק עשירית ממנו, ומשאירים את השאר לדבורים. הדבר חשוב במיוחד לקראת החורף, כשהדבורים זקוקות לדבש לצורך הישרדות.
רבאב כבהא, חברה נוספת בקבוצת הדבוראיות, מכפר ברטעה, סיפרה לנו על שיחותיה עם דבוראים מקומיים: "אמרתי להם שאנחנו לא מאכילים את הדבורים בסוכר, והם התקשו להאמין. הם היו סקפטים לגבי האפשרות שאי פעם יהיה לי דבש. ותראו עכשיו, הכוורת שלי מלאה! "
"תראו את הצבע הענברי! את הארומה ואת המרקם העשיר שמזכיר קרם של נקטר" מכריזה מישל בתדהמה "הייתי באקסטזה במשך כמה ימים". מישל משתפת אותנו במחשבותיה: אמא טבע כל כך נדיבה, כל כך חכמה ומדויקת, יודעת בדיוק מה אנחנו צריכים. בשבילי, להיות עדה ומשתתפת פעילה בתהליך הקדום הזה, לקחת חלק בתהליך המרפא הזה, זו זכות שאני מקווה להמשיך לפתח ולשתף בה כמה שיותר אנשים.
17 דבוראיות חדשות נולדו למשפחת "דבורים לשלום"
החיוך לא מש מפניהן של 17 בוגרות הקורס לגידול דבורים של נשות המשולש. אפילו הרחש באולם הזכיר זמזום של כוורת. מאז הסתיים הקורס בחודש יוני, הספיקו הנשים להתנסות בתחזוקת הכוורות שכל אחת מהן קיבלה לביתה. טקס חלוקת תעודות הסיום התקיים ב-9 בספטמבר, במשרד ארגון העובדים "מען" בבאקה אל-גרביה בנוכחות בוגרות הקורס, הצוות המוביל של הפרויקט, וידידות פורום הנשים של מען.
קיום הקורס התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין הארגון הארצי "דבורים לשלום", מען ארגון עובדים, וסינדיאנת הגליל לסחר הוגן. במהלך החודשים מאי עד יוני, הוכשרו הנשים בגידול דבורים בשיטה ביו-דינמית, גישה ברת קיימא המאפשרת לגדל דבורים כפי שהן חיות בטבע, תוך הימנעות משימוש בכימיקלים, סוכר, אנטיביוטיקה וחומרים רעילים, כשאיסוף הדבש נעשה בהרמוניה עם הדבורים, ומבטיח שמקורות המזון של הדבורים לא יתרוקנו.
יוסי אוד, מייסד ארגון "דבורים לשלום", שהדריך את הקורס, ימשיך בביקורים חודשיים אצל הדבוראיות החדשות כדי לסייע להן לפתור בעיות בעצמן. קבוצת נשים שנבחרה מבין הבוגרות, תלווה את אוד במהלך השנה הקרובה, כדי להפוך למנטוריות ומדריכות בעצמן. כך יישאר הידע בתוך הקהילה, ותפתח הדרך להצטרפות נשים נוספות.
"המשימה החשובה ביותר היא להתמיד ולהמשיך לגדל דבורים לאחר סיום הקורס," אמר יוסי אוד בטקס. "היעלמותן של הדבורים מסכנת את הצמחייה ואת מקורות המזון של כדור הארץ. הנשים של 'דבורים לשלום' מגדלות דבורים ללא סוכר, והפלא ופלא, הכוורות שלהן מלאות דבש!" סיפר אוד והוסיף "אם למדנו לא לפחד מחרק בעל עוקץ אלא לשתף אתו פעולה, הפכנו את העוקץ לדבש. זה עקרון חשוב גם לבני אדם. העולם מזמן לנו דברים מורכבים, אבל היכולת לשנות גישה, לעשות משהו שהעולם לא מכיר, לשמור על הבריאות שלנו ושל הטבע, היא האתגר הגדול שלנו".
ופאא טיארה, רכזת הקורס ומנהלת פרויקט "נשים ועבודה" במען, חגגה את הישגי המשתתפות ואמרה "את המשימה של שילוב נשים ערביות בשוק העבודה התחלנו לפני 19 שנים, כאשר אחוז הנשים הערביות העובדות לא עלה על 20%. אותן אלה שעבדו, עשו זאת בשוק עבודה פיראטי, ללא תלוש שכר, ללא זכויות סוציאליות, נתונות לגחמות של 'הקבלן' שהסיע אותן לעבודה. אני יודעת את זה כי הייתי אחת מאותן נשים. עם השנים, עשינו מהפכה בנושא העסקת נשים, והיום נשים יודעות לדרוש את זכויותיהן. לא הסתפקנו בכך, ופעלנו גם להכשרה והעצמה של נשים. יש לנו כאן בבאקה אל גארביה קבוצה מיוחדת של נשים מנהיגות. עסקנו בנושאים מגוונים בתחום החברה והסביבה. הכשרנו מעל 30 נשים בחקלאות הידרופונית; ועכשיו 17 דבוראיות חדשות נולדו למשפחת 'דבורים לשלום' אליה הצטרפנו השנה."
הדס להב, מנכ"לית עמותת סינדיאנת הגליל, שברכה את הנוכחות, אמרה: בתוך המציאות המזעזעת שאנחנו חיות בה, הנטייה הטבעית היא להסתגר בבית ולהפסיק להאמין שאפשר אחרת. זה שאנחנו מצליחות להיפגש, ליצור משהו חדש, לחשוב על הסביבה, וללמוד מהדבורים איך לעבוד ביחד – זאת התשובה לקיצוניות ולשנאה. אנחנו לא ניתן לכוחות המסוכנים, בין אם מדובר בחמאס, חיזבאללה או כנופיות בן גביר, להכתיב לנו את סדר היום, ולמשוך אותנו אחורה. אנחנו יוצרות כאן סולידריות, דאגה לעתיד, לדור הצעיר, לטבע ולסביבה. זהו סדר היום שאנחנו מאמינות בו ופועלות למענו".
בזו אחר זו עלו בוגרות הקורס וברכו את חברותיהן: חיריה אבו זהיר, נציגת הארגונים הסביבתיים במועצה המקומית ג'ת; נג'מה כבהא, מחנכת ומומחית לסביבה מכפר ברטעה; מישל אן, רפלקסולוגית ופעילה חברתית מחריש השכנה. הן סיפרו כיצד גידול הדבורים שינה את חייהן, איך הוא מרגיע ואפילו מרפא. כולן חלקו את תקוותן, שהפרויקט יהווה השראה לנשים ערביות ויהודיות לשתף פעולה למען עתיד טוב יותר "כמו שהדבורים פועלות יחד באחווה ובהרמוניה"
מגינות על הדבורים – מעצימות נשים
כתבה : מיכל שוורץ
קורס לגידול דבורים בשיטה ביו-דינמית, הסתיים בחודש מאי 2024 בכפר באקה אל-גרבייה,
כאשר 17 בוגרות הקורס קיבלו כל אחת כוורת ובה מלכה ונחיל דבורים.
הקורס נפתח בפברואר השנה בהדרכת המחנך והמומחה יוסי אוד, מייסד פרוייקט Bees for Peace,
והתקיים במרכז של ארגון העובדים מען באזור המשולש.
את הקורס הובילה מנהלת מרכז מען, ופא טיארה, והוא ממשיך שיתוף פעולה פורה עם סינדיאנת הגליל השותפה לפרוייקט. 17 נשים מעוררות השראה, ערביות ויהודיות, שנבחרו להשתתף בקורס, קיבלו הכשרה בגידול בר-קיימא של דבורים, שהוא בריא וידידותי לסביבה. הנשים, סיימו 5 סדנאות תיאורטיות וערכו ביקור ב"חוות חופש לדבורים". בהמשך הן יזכו לליווי מקצועי אישי מדי חודש במשך שנה.
ביום שני, 24 ביוני, בשעה 11:00 בלילה התבצע השלב הסופי של קורס לגידול דבורים בשיטה ביו-דינמית של נשות הדבש של המשולש. 17 הדבוראיות החדשות קיבלו, כוורות עם דבורים, אותן הן הציבו בביתן במקום שיועד לכך מראש. חלוקת הכוורות התקיימה בלילה כדי לא "להלחיץ" את הדבורים. קבוצה של נשים שהצטיינו בקורס, נבחרה לשמש כמנטוריות והן תעבודנה ישירות מול ופא ויוסי ותסייענה לחברותיהן באופן נקודתי בעת הצורך. יוסי כבר הקים מספר קבוצות נשים ברחבי הארץ, וקבוצת נשות הדבש של המשולש מצטרפת בגאווה למיזם החדש והמופלא הזה שזכה לשם, ולא בכדי, "דבורים לשלום".
לדברי יוסי אוד, דבוראות ביו-דינאמית היא תשובה לתופעה המסוכנת של היעלמות הדבורים מהעולם. היא מאפשרת למגדלות להגן על הסביבה, ולנחיל הדבורים לחיות קרוב לדרך שבה הוא חי בטבע. אין בה שימוש בכימיקלים, בסוכר, באנטיביוטיקה או ברעלים. ליקוט הדבש נעשה בהרמוניה עם הדבורים, ולא כצעד של נישולן ממזונן.
ופא טיארה, רכזת הקורס, מספרת בגאווה שכבר יש לה רשימת המתנה לקורס הבא, שהיא מקווה לפתוח בקרוב. לקורס הראשון היא הזמינה גם נשים מהישובים בסביבה, משום שהיא מאמינה שפעילות משותפת תורמת לקידום הנשים הערביות כמו גם השכנות היהודיות, ומחזקת את המרקם החברתי והמודעות הסביבתית של החברה כולה.
"במען ובסינדיאנת הגליל אנחנו מתעניינים מזה זמן רב בסביבה ירוקה, ובשיטות להגן על כדור הארץ. נושא השמירה על הדבורים, שבלעדיהן לא יהיו לנו צמחי מאכל ופירות, הוא חלק בלתי נפרד מהגישה הזאת. בחרתי לקורס נשים מאוד מגוונות שיכולות לתרום מכישוריהן. ראשית, נשים שמתעניינות בהגנת הסביבה, שיוכלו להפיץ את המודעות והידע על בעיות כמו התחממות כדור הארץ וזיהום אוויר שמסכן את כולנו. חלק מהנשים כבר התחילו את התהליך כאשר השתתפו בקורס שלנו לחקלאות הידרופונית. היתה לנו גם קבוצת נשים מכפר ג'ת שמפעילות גינה אקולוגית מרהיבה.
"היה לי חשוב, אומרת ופא, לבחור נשים ממקומות ישוב שונים, כדי שהנושא של הדבורים יקבל תפוצה רחבה. בין המשתתפות היו נשים עם השכלה גבוהה, נשים שעוסקות באומנות, לצד נשים שלא סיימו בית ספר תיכון. צרפתי גם שתי נשים שסובלות ממגבלה פיזית, ועליי לציין שהן הצליחו באופן יוצא מן הכלל, והרגישו שגידול הדבורים והטיפול בהן הוא סוג של ריפוי עבורן. כך בנינו קורס מגוון מאוד" .
"מלחמת אוקטובר הארורה, הוכיחה לנו שוב שהתשובה לקיצוניות היא הכרה הדדית, חברות אמתית וחתירה לשלום. את המסרים המופשטים הללו אנחנו במען ובסינדיאנה מיישמות בפעילות היומיומית".
נג'מה כבהא מברטעה למדה באוניברסיטת בר אילן מתימטיקה, מדע וטכנולוגיה בחינוך, ולאחר מכן השתלמה במכללת כרכור באקולוגיה מעשית וברת קיימא, כולל פרמקלצ'ר וחקלאות ביו-דינמית, והפכה ליועצת מוסמכת בנושא. בעבר היא השתתפה בקורס של מען לגידול ביתי של ירקות בשיטה הידרופונית, והשתמשה בה כסוג של תרפיה לילדי הגן הטיפולי שהיא ניהלה. נג'מה קרויה על שם סבתה, שגידלה דבורים בכוורות שהיא בנתה מטיט.
"סבתא היתה בשבילי השראה, והמפגש עם הדבורים העלה בי זיכרונות ילדות נעימים. סבתי דאגה לדבורים, רדתה דבש, ואהבה להסתכל עליהם. ממנה למדתי לא לפחד מדבורים. יוצא שאני ממשיכה את דרכה, ואשמח להעביר גם לדור הבא את העושר התרבותי העצום סביב גידול דבורים … מאז שקבלתי כוורת, כל יום אני והילדים מסתכלים על הדבורים בהנאה. גם ילדי השכנים באים להסתכל על הדבורים, בודקים אם יש מים, ומתפלאים מהשקט שלהן."
כיום נג'מה מרכזת את נושא הסביבה והמדעים בבית ספר לתלמידים עם צרכים מיוחדים באום אל-פחם. "אני חייבת להודות לעמותת מען שפותחת לנו כנשים ערביות דלתות להעצמה אישית וכלכלית. נאמר לנו, שבשלב הבא נלמד לייצר נרות וסוגי קרמים קוסמטיים ורפואיים, ואני כבר מחכה לכך בקוצר רוח."
מהיימנה מסארווה מכפר קרע מספרת: "בשנות השבעים היו המון כוורות מטיט בכפר, וזה היה חלק מהחיים שלנו. מי שהדבורים פלשו אליו למרפסת או לבית, היה מזמין את סבתי, והיא ידעה איך להוציא אותם משם ולהקים להן כוורת". לפני חמש שנים פתחה מהיימנה עסק זעיר וכמיום היא מלמדת ערבית באופן פרטי. כששמעה על קורס הדבורים קפצה על המציאה: "הפגישות עם יוסי לא רק הציפו אותנו בידע. ליוסי היתה דרך נפלאה וסבלנית להסביר לנו את המסתורין שבחיי הדבורים. אינני חושבת שמישהי מהקבוצה הפסידה ולו שיעור אחד. הביקור בחוות החופש לדבורים שיוסי הקים בהרי ירושלים עזר לנו להתגבר על הפחד מדבורים. למדנו איך להוציא אותן מהכוורת בשקט, ולהחזיר אותן בשקט. הדבורים לא הרגישו מאוימות, וזה היה השיעור החשוב ביותר. ההרמוניה עם הטבע, היא גם חלק מהמסורת של הכפר. הדהים אותי שיוסי ואני חולקים אותם עקרונות. אני חדשה במקצוע, ורוצה לרכוש עוד ידע וניסיון, כדי שאוכל להדריך נשים אחרות".
אנעאם מחמיד מאום אל-פחם עובדת כמדריכה לאמנות של מבוגרים עם מוגבלויות. היא מחזיקה את הכוורת שלה בכפר הסמוך מעאוויה. למרות שהיא נעזרת בקביים להליכה, היא מקפידה להגיע לביקור יומי אצל הדבורים: "מהרגע שנפתח הקורס קבלתי תחושה של רווחה, אהבה, והבנה של איך צריך לארגן את החיים. יש קשר ביני לבין הדבורים, אני מדברת אליהן, שרה להן, ושוכחת שיש לי קביים. בהתחלה בעלי ובנותיי פחדו ולא רצו לבוא, אבל עכשיו הם התרגלו, והתחילו לגלות בהן עניין. יש בדבורים משהו מרפא ומעורר השראה. הן חיות במשטר שבו לכל אחת יש תפקיד שמשרת את כלל הקהילה. לפעמים אני חושבת שבני אדם שכחו איך הם צריכים לחיות. תחושתי היא שאם האנשים בעולם ילמדו מהדבורים, נחיה כולנו הרבה יותר טוב."
מישל אן גרה בישוב עירוני בואדי ערה בבניין רב קומות, היא רפלקסולוגית. כששואלים את מישל מה תגובת הסביבה לדיירות החדשות, היא אומרת: "הבת שלי נרתעת, הבן פחות. לאנשים בעיר, הרעיון שאפשר לגדל דבורים בבית נראה הזוי, ויקח זמן עד שיתרגלו, לכן אני לא ממהרת עם זה. אני רוצה לרכוש יותר ניסיון לפני שאבוא עם הצעות לשכנים שלי. מאוד הייתי רוצה להסביר שדבורים יכולות לחבר אנשים לטבע. רוב האנשים מפחדים מדבורים, אבל הן לא עוקצות בלי סיבה. הנוכחות שלהם בחיי היא רק חיובית ואני מרגישה קשורה אליהן." כששאלתי את מישל אן איך היא השתלבה בקורס עם הנשים הערביות, היא אמרה: "עברנו חוויה מעצימה ומגבשת. נוצרה בינינו חברות נפלאה. יש משהו בגישה של הדבורים העמלניות, בזמזום העדין שלהן ובאיזון בתוך הכוורת… . אני כל כך אסירת תודה על ההזדמנות הזו להעמיק את הידע שלי בעולם הטבע, ועל הקשר המיוחד שהוליד את אחוות-הנשים החדשה הזו, בראשות המלכה הדבורה, וצוותה."
עם יוסי אוד דיברנו לאחר שבילה 14 שעות בביקורי בית אצל כל המגדלות מקבוצת "נשות הדבש של המשולש", שגרות במרחק לא קטן זו מזו. "תמיד שואלים אותי, יוסי, אתה לא מתעייף? ואני תמיד עונה, להיפך, כשאני עושה ביקורי בית אצל הנשים המגדלות מתרחב לי הלב ואני מתמלא בתקווה. כל פעם מחדש, אני מתפלא לראות איך נרקמים חיים משותפים עם החיה העוקצנית הזאת. חיים משותפים בין נשים יהודיות וערביות, ועם כל בני הבית שלהן שנשאבים לפרויקט. אני חושב שזו אחת המשימות החשובות של התקופה, להכיר את השונה, את הזר והמוזר. פשוט לשבור סטיגמה, לקבל את האחר, לדעת שגם אם לאחר יש עוקץ שצריך לפחד ממנו, לא פחות מזה יש לו דבש."
קורס גידול דבורים בשיטה ביודינאמית
ביוזמת סינדיאנת הגליל, בשיתוף עם מען ארגון עובדים
בהדרכת יוסי אוד, מחנך ומומחה לגידול דבורים
כחלק משיתוף הפעולה בין סינדיאנת הגליל לבין מען – ארגון עובדים, 17 נשים מעוררות השראה מאזור המשולש, ערביות ויהודיות, משתתפות בהזדמנות ייחודית ללמוד על גידול דבורים בדרך ביו-דינאמית במשרד מען בבאקה אל-גרביה.
דבוראות ביו-דינאמית היא תשובה לתופעה המסוכנת של היעלמות הדבורים מהעולם. היא מאפשרת למגדלות להגן על הסביבה, ולנחיל הדבורים לחיות קרוב לדרך שבו הוא חי בטבע. אין בה שימוש בכימיקלים, בסוכר, באנטיביוטיקה או בחומרים רעילים. ליקוט הדבש נעשה בהרמוניה עם הדבורים ולא כצעד של נישולן ממזונן.
בהנחיית יוסי אוד מ"דבורים לשלום", המשתתפות יצברו ניסיון מעשי וידע תיאורטי בדבוראות ביו-דינאמית. לצד ייצור דבש, הן יחקרו את השימושים המגוונים בשעוות דבורים – מיצירת נרות ועד מוצרי יופי ובריאות. לאחר שישה מפגשים בהם ירכשו ידע תיאורטי, הן יבקרו בחוות החופש לדבורים של יוסי אוד בהרי ירושלים. בסיום, כל משתתפת תקבל תעודה, כוורת ונחיל דבורים לגידול ביתי.
יוזמה זו היא כאמור חלק מפרויקט הקיימות המשותף לסינדיאנת הגליל ופרויקט "נשים ועבודה" של מען – ארגון עובדים. מטרתו – שילוב נשים בכלכלה, קידום אורח חיים תומך סביבה של נשים ערביות ויהודיות, וגידול מזון מקומי באופן בריא ובר קיימא.
